לוח אירועים

חברות הייטק 30 אלף שקל ברוטו ואלפי משרות פנויות: המקצוע הכי לוהט

המומחה לאטום המדומה

5 פברואר, 2020
רפפורט _חדשות

רונן רפפורט, פרופסור לפיסיקה ופיסיקה יישומית, חבר סגל במכון רקח לפיסיקה ובמכון לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, אוהב לטפס על הרים, ובמעבדה הרוחשת שלו מטפס ליעדים. על מחקריו, הוא מעיד, 'כולם היו בני', ומספר: "נולדתי וגדלתי בחיפה. אהבתי מדע מאז הייתי ילד, במיוחד פיסיקה. אבי שמעון רפפורט היה עיתונאי, כתב לענייני צפון במעריב, ואמי מורה לתנ"ך. אנשים רחבי אופקים, שהשכלה הייתה ערך חשוב מאוד עבורם, אבל הרקע לאהבת המדע אינו ממש מהבית. אחרי השירות הצבאי ביחידה לוחמת, למדתי תואר ראשון בפיסיקה באוניברסיטה העברית וזה היה עבורי כמו קסם, כמו להיות בתוך אגדה, משם המשכתי לתואר שני............להמשך קריאה 

 

חברות הייטק 30 אלף שקל ברוטו ואלפי משרות פנויות: המקצוע הכי לוהט בהייטק הישראלי

28 אפריל, 2021
amir

מדינת ישראל היא מגרש מרכזי בתעשיית השבבים. רק בחודש שעבר, למשל, הודיעה גוגל שגם היא מצטרפת לחגיגה, והכריזה על הקמת מרכז פיתוח לשבבים בארץ (אורי פרנק, שפרש חודש לפני ההודעה מאינטל, מונה לעמוד בראש המרכז). והפעילות באמת רחבה - אינטל מפתחת בארץ את המעבדים הראשיים למחשבים אישיים ולדאטה סנטרים. אפלייד מטיריאלס מחזיקה בישראל פעילות משמעותית, גם פיתוח וגם ייצור. אפל מפתחת, למשל, בארץ חיישנים לידאר לאייפון ולרכב אוטונומי, ואמזון מפתחת בישראל שבבים ל"למידת מכונה" בענן, ועוד דווח כי תמשיך לפתח שבבי תקשורת לדאטה סנטרים. וזה רק חלק מהחברות שפועלות בתחום.הפריחה בתחום מעוררת שאלות לגבי האפשרויות להשתלב בשוק העבודה המתפתח הזה. גלובס עושה סדר כדי להבין איך ומה כדאי לעשות כדי לעבוד בתחום.

להמשך קריאה ->

פרופסור יוסי פלטיאל בYnet!

7 נובמבר, 2019
yossi

 

כמו צלחת מעופפת שמסתובבת ומתקדמת קדימה, למרות התנגדות האוויר, כך גם אלקטרונים יקטינו את

ההתנגדות אם רק יסתובבו בכיוון אחד. ואיך הכל יעזור לנו?

 

 

 

אני אדם תחרותי. לכן בחרתי להצטרף למרוץ מאתגר ולא פשוט למזער את האלקטרוניקה לרכיבים קטנים יותר, מהירים יותר, ובעלי תווך זיכרון גדול יותר. רכיבים קטנים שיעבדו בקצב גבוה יותר, ישמשו את מחשבי העתיד, וישלטו על המהירות שבה עובדים כל המכשירים האלקטרונים, מאייפונים ועד לוויני חלל.

 

כדי להבין את קצב השינוי צריך לזכור שרק לפני כמה עשורים מחשבים בגודל של חדר היו בעלי יכולות פחותות מהמחשב שקיים בטלפון הסלולרי. היום על שבב בגודל חיידק ניתן למקם מאות אלפים של רכיבים. בתחרות הזאת אני נהנה מהחידוש והיצירה של רכיבים קטנים (ננו-מטרים) מתוחכמים יותר עם תכונות שונות ממה שהכרנו עד כה.

 

המרוץ למזעור של רכיבים אלקטרונים הוא לא קל. קצב עבודת הרכיבים בתעשייה מוגבל על ידי חימום הנובע מפיזור של האלקטרונים שזורמים ברכיב. אחת השיטות שנחקרות בעולם ויכולות להקטין את החימום מזרם האלקטרונים היא להשתמש בתכונה בסיסית של האלקטרון: הספין. האלקטרון מסתובב סביב צירו כמו פריזבי (צלחת מעופפת).
 

 

לכן כמו צלחת מעופפת שמסתובבת ומתקדמת קדימה, למרות התנגדות האוויר, כך גם אלקטרונים יקטינו את ההתנגדות אם רק יסתובבו בכיוון אחד. אכן, במחקר בעולם גילו שניתן להפחית פיזור של אלקטרונים על ידי הפרדה שלהם על פי כיוון הסיבוב שלהם סביב עצמם. התהליך להפרדה בעולם לא יעיל ודורש חומרים מסובכים.

 

להפתעתי ולשמחתי הגדולה מצאתי יחד עם שותפים למחקר ממכון ויצמן, שהטבע והביולוגיה מייצרים דרך פשוטה ויעילה להזרים אלקטרונים רק עם כיוון סיבוב אחד. דרך שונה זאת מאפשרת לנו לשחק פריזבי עם אלקטרונים ולדאוג שהפריזבי יגיע בדיוק ליעדו. בכך להקטין את החימום ולמזער את רכיבי הזיכרון. כמו פריזבי גם סביבונים שומרים על יציבות בגלל הסיבוב שלהם. לפיכך לקראת חג החנוכה כשתסובבו את הסביבונים ותראו שהם יציבים יותר, אפילו אחרי שפגעו בקיר תחשבו שאולי בפעם הבאה תצלמו את החג עם אייפון שבו כל האלקטרונים בחרו כיוון סיבוב אחד.

 

לקריאת הכתבה -->

לאתר המעבדה-->

פרופסור רפפורט ב PNAS

3 נובמבר, 2019
רפפורט

Dynamical formation of a strongly correlated dark condensate of dipolar excitons

 

 

 

 

 

 

Abstract

Strongly interacting bosons display a rich variety of quantum phases, the study of which has so far been focused in the dilute regime, at a fixed number of particles. Here we demonstrate the formation of a dense Bose–Einstein condensate in a long-lived dark spin state of 2D dipolar excitons. A dark condensate of weakly interacting excitons is very fragile, being unstable against a coherent coupling of dark and bright spin states. Remarkably, we find that strong dipole–dipole interactions stabilize the dark condensate. As a result, the dark phase persists up to densities high enough for a dark quantum liquid to form. The striking experimental observation of a step-like dependence of the exciton density on the pump power is reproduced quantitatively by a model describing the nonequilibrium dynamics of driven coupled dark and bright condensates. This unique behavior marks a dynamical condensation to dark states with lifetimes as long as a millisecond, followed by a brightening transition at high densities.

 

for more-->

for lab website-->

 

  • רפפורט

צל של אמת: בזכות מחקר פורץ דרך שפורסם ב-Science – שזירה קוונטית יוצאת מן הצללים!

12 מאי, 2021
shlomi

שזירה קוונטית (quantum entanglement) היא אחת התופעות המרתקות ביותר של מכניקת הקוונטים. אם מתרחשת תופעה זו, שני גופים נפרדים זה מזה יכולים לבטא מתאם חזק גם ללא החלפת מידע ביניהם. בשימוש נכון, שזירה קוונטית יכולה להועיל לפרוטוקולי תקשורת חדשניים, לייצור של מספרים אקראיים מאומתים, ובסופו של דבר, למה שכולם מייחלים לו – יצירת מחשב קוונטי. על מנת ששזירה קוונטית תהייה מועילה, יש למדוד את החתימה הניסיונית הנכונה המעידה כי הגופים שזורים. אלא שכאן מתערבים תהליכי רעש מסוגים שונים, כשבדרך כלל לחוקרים נשארים רק רמזים קלושים על השזירה - ״צל״ ממנו ניתן להסיק רק בדיעבד שאולי הייתה שם פעולת שזירה כלשהי. יתרה מכך, המשימה נעשית קשה ככל שהגופים השזורים גדולים יותר. אלו נוטים להיות מעורבים ביותר תהליכי רעש, ובו בזמן דיוק המדידה הנדרש לגביהם גדול יותר מזה הנדרש לגופים קטנים. לא בכדי רוב ההצלחות לייצר ולמדוד שזירה קוונטית מוגבלים לאטומים ומולקולות בודדות.

תיאור אמנותי של שזירה קוונטית. צילום באדיבות ג׳ק ברטרם ושלומי קוטלר - המכון הלאומי האמריקאי לסטנדרטים וטכנולוגיהעבודת המחקר החדשה, שפורסמה השבוע (חמישי) בכתב העת המדעי היוקרתי Scienceבוצעה על ידי ד"ר שלומי קוטלר, מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, במכון הלאומי (האמריקאי) לסטנדרטים וטכנולוגיה, יחד עם קבוצת המחקר לפוטוניקת מיקרו-גל מתקדמת בהובלת ג׳ון טופול וקבוצת התיאוריה של חישוב ותקשורת בהובלת עמנואל קניל וסקוט גלנסי. החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאנייםכל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית.

תופים מכאניים הם יחידות זיכרון קוונטי המבוססות על אלמנטים מכאניים זעירים. כל תוף עשוי מאלומניום מוליך-על, שנראה כמו טרמפולינה זעירה המשובצת בתוך התקן מיקרו-גל (microwave chip), ומיוצר בתהליכים הדומים לדרך בה מייצרים שבבי מחשב רגילים. הייחוד שלהם הוא בכך שהם מאחסנים מידע בשיטה שאינה חשמלית. בניגוד לזיכרון רגיל של מחשבים קלאסיים כאן המידע מקודד ברעידות הזעירות של התנועה המכאנית של התופים.

החוקרים פיתחו טכניקה לייצר מצבים שזורים באותם תופים מכאניים על פי דרישה(on-demand) , ובנוסף טכניקת מדידה חדשנית. בטכניקת המדידה הרגילה הצליחו למדוד, עד כה, בעיקר רעש שאיננו קשור לתופים עצמם. רעש זה הסתיר את רוב המידע ואפשר לקבוע האם הייתה השזירה קיימת, רק בדיעבד. בטכניקה החדשה שפורסמה במחקרו של דר' קוטלר, על ידי הארה של התופים בגלי מיקרו-גל שנתפרו לבעיה, השזירה הקוונטית נצפתה מעל צללי הרעש שפעם הסתירו אותה. החוקרים הסבו שיטות מיקרו-גל של טכנולוגית סלולר מתקדמת, שלרוב משמשת את תעשיית הסמארטפונים, על מנת למדוד תופים קוונטים.

לפרסום המדעי: https://science.sciencemag.org/content/372/6542/622

הארץ - https://www.haaretz.co.il/science/physics/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1....

ynet - https://www.ynet.co.il/environment-science/article/BkH334GOd

שלושה שיודעים, כאן תרבות - https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/05/12/10670606.mp3

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%A6%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%9E%D7%AA-...

<embed>

fbba739bc84a8981c3ac86a2d02f62fa

היום הפתוח לתארים מתקדמים בפיזיקה יישומית

יום פתוח לפיזיקה יישומית
תאריך: 
ג', 25/02/202011:15-17:00
האוניברסיטה העברית מזמינה אתכם להשתתף ביום הפתוח לתארים מתקדמים במחלקה לפיסיקה יישומית שיתקיים בתאריך 25.2.2020

רוצים שניצור איתכם קשר? לחצו כאן

 

תואר מוסמך בפיזיקה יישומית

תכנית הלימודים לתואר מוסמך בפיסיקה יישומית מיועדת לתלמידים בעלי כשרון לשלב מחקר מדעי מהשורה הראשונה עם פיתוח טכנולוגי יישומי. בוגרי התכנית מהווים כיום את עמוד השדרה של תעשיית ההי-טק בישראל בתחומי האופטואלקטרוניקה והמיקרואלקטרוניקה. כמו כן, לימודי המוסמך מהווים קרש קפיצה מעולה ללימודי המשך לדוקטורט בפיסיקה יישומית או בפיסיקה. למסלול הלימודים בפיסיקה יישומית יתקבלו בדרך כלל בוגרים בפיסיקה או בהנדסת חשמל, שלימודיהם כללו פיסיקה בהיקף מלא (רחב). תלמיד שלמד פיסיקה כחוג בהיקף מצומצם (רגיל) או הנדסת חשמל יוכל להתקבל לפי החלטה מיוחדת של החוג לפיסיקה יישומית ובדרך כלל יוטלו עליו לימודי השלמה, שיכללו קורסי חובה במסלול "פיסיקה בהיקף מלא". הלימודים כוללים שיעורים, מעבדות, הכנת עבודת גמר ובחינת גמר. תכנית הלימודים מכוונת להרחבה והעמקה של הידע המדעי של התלמיד בשטח התמחותו המדעית, הקניית ידע וניסיון בטכנולוגיות היסוד בתחום ההתמחות של התלמיד, הקניית ידיעות בסיסיות בענפים נלווים מתחומי המדע וההנדסה הקשורים לתחום התמחותו של התלמיד. בתכנית הלימודים קיימות שלוש מגמות התמחות: ננו-מדע וננוטכנולוגיה, אופטואלקטרוניקה ומיקרואלקטרוניקה.

 

מידע נוסף, כולל פירוט תנאי הקבלה ודרישות הלימוד, ראה פירוט מסלולי הלימוד למוסמך בשנתון.

מידע נוסף על שטחי המחקר תוכלו למצוא כאן באתר המחלקה לפיזיקה יישומית.

פרטים על תכנית הלימוד למוסמך בפיסיקה יישומית ניתן לקבל אצל מזכירת החוג ללימודי תואר שני, הגב' שושנה שמואל 02-6586836.

לשאלות נוספות הנכם מוזמנים ליצור קשר עם יועץ המוסמך, דר' אמיר קפואה

 

אנו עומדים לרשותכם, בהצלחה!

 

תוכניה ליום הפתוח